עזורי נ' חברת מי אביבים 2010 בע"מ ואח'

פסק דין

המבקשת הגישה נגד המשיבות תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית. ביום 5.1.13 הוגשה בקשה מוסכמת על ידי הצדדים, בה הם עתרו כי בית המשפט יתיר למבקשת להסתלק מהבקשה, בתנאים שצוינו בהודעה, וזאת בעקבות הליך גישור שהתקיים בין הצדדים.

בקשת האישור והתגובות לה

בבקשת האישור טענה המבקשת כי המשיבות גבו מצרכני המים גבייה ביתר. לטענתה, היא גילתה זאת לאחר שהבחינה בחיובים מופרזים בגין צריכת המים שלה. היא הזמינה אינסטלטור מומחה, שערך בדיקות מקצועיות והגיע למסקנה כי המבקשת מחויבת בגין מים שאינה צורכת. מסקנתו של האינסטלטור גובתה בתצהיר ובחוות דעת מומחה שצורפה לבקשה במועד מאוחר יותר.

המבקשת טענה כי חודשיים מאוחר יותר התפרסמו בתוכנית כלבוטק שתי כתבו תחקיר אשר עסקו בנושא, כאשר בעקבות התחקירים הללו, הוגשו בקשות אישור נוספות של תביעות ייצוגיות נגד תאגידי מים ורשויות מקומיות.

המשיבות הגיבו לבקשה וטענו שיש לדחות אותה. הן העלו בין היתר טענות ביחס למבקשת עצמה ולעילת התביעה האפשרית שלה. המשיבות התייחסו לתופעת "ההשפעה ההדדית" שנדונה בתוכנית כלבוטק, וטענו כי היא שולית לחלוטין – אם היא קיימת. עוד טענו המשיבות כי לענין מדי מים, קיים תקן ישראלי מחייב, וכי מד המים בדירת המבקשת הוא מד מים בעל תקן ישראלי.

המשיבות התייחסו גם לטענות המבקשת ביחס להתקנת "שסתום אל-חזור" וטענו כי התקנה כזו אינה משתלמת כלכלית ואף עלולה לגרום לתקלות.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבות, ולאחר מכן הגישו המשיבות חוות דעת משלימה ובקשו כי בית המשפט יאפשר להן להגיש תגובה משלימה לתשובת המבקשת.

לאחר שהתקיים דיון ראשון בבקשה, החלו הצדדים לנהל משא ומתן ביניהם, שבסופו הוגשה לאחרונה הודעת הצדדים בדבר הסכמתם להסתלקות המבקשת מהבקשה.

בקשת ההסתלקות

בבקשת ההסתלקות, ציינו הצדדים כי ביום 26.5.11, החליטה מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב להקים ועדה רשמית שתכלול צוות מקצועי לבדיקת תקינות מדי המים ותקינות המדידה. אחד הנושאים שהוועדה התבקשה לבדוק היה נושא "התקנת מערכת מדידת מים בבתים – זרימה חוזרת, השפעה הדדית בין מדי מים במערכות אינסטלציה למדידה וכו'".

ביום 25.7.11 פרסמה הוועדה דו"ח ביניים הכולל את מסקנותיה. הדו"ח קבע למעשה – כך טוענים הצדדים - כי התחקיר ששודר בתוכנית כלבוטק אינו משקף את העובדות לאשורן, וכי הניסוי שערך מכון התקנים עבור התכנית, נעשה בתנאי קיצון. יחד עם זאת, הוועדה קבעה כי יש לערוך רביזיה בתקן 63 חלק 2 מדידת זרימת המים במובילים סגורים טעונים במלואם. התקן החדש יפרט, ינתח וינחה הנחיה פרטנית ומדויקת של מקרי התקנה שונים.

המבקשת ערכה בירור ביחס לקידום הרביזיה על ידי הרשויות השונות, בהתאם לדו"ח הוועדה וגילתה כי זה עוכב בשל העדר תיקצוב הנדרש לרביזיה ולהכנת המפרטים ההנדסיים הכרוכים בה. המבקשת ניהלה מגעים עם רשות המים לצורך קידום הרביזיה בתקן, תוך דרישה להיכנס להליך אישור תקציבי למימון הרביזיה במלואה. המבקשת טענה כי בסופו של דבר פרסמה ביום 18.12.12 רשות המים חוזר בנושא אישור מדי מים, הקובע כי החל ממעוד זה חלה על יצרני מדי המים חובה לקבל את אישור רשות המים לדגם אותו הם מייצרים. לכן, כך טוענים הצדדים, בזכות ההד הציבורי שהבקשה דנן תרמה לו, והטענות שהועלו במסגרת הבקשה, הוקמה הוועדה, שמצאה כי יש לבצע רביזיה, שנועדה להביא לשיפור בדיוק המדידה.

לגישתה של המבקשת, כיום אין עוד ענין בהמשך הליך אישור הבקשה. זאת משום שהמטרה העיקרית הושגה מבחינתה, לאחר שינוי התקן וההחמרה בדרישות ביחס לאישור דגם מדי המים, ונוכח הפעולות המבוצעות במישור הכללי לצורך תיקון אופן מדידת המים הנצרכים על ידי צרכני המים, שינויים שירחיקו את האפשרות שחברי הקבוצה יחויבו בגין מים שהם לא צרכו.

המשיבות ציינו כי הן הסכימו לבקשת ההסתלקות בכפוף להודעת המבקשת כי היא מוותרת על כל טענותיה בתביעתה האישית והסכמתה לדחייתה של תביעה זו, וכן בכפוף להתחייבות של המבקשת ובאי כוחה כי הם לא יהיו מעורבים עוד בעתיד בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות בעילות נושא התובענה.

המשיבות הודיעו לבית המשפט כי הן ינהגו לפי כל דין, ובין היתר בהתאם לתקן הישראלי המתוקן. ככל שהדוח הסופי של הוועדה יביא לשינויים נוספים בכללים, המשיבות ינהגו לפי הכללים המעודכנים. המשיבות אינן כופרות בכך כי בעקבות הבקשה לאישור כמו גם בעקבות התוכנית כלבוטק, הוקמה הוועדה – שלמסקנותיה יש תועלת וחשיבות ציבורית רבבה.

המשיבות הסכימו לשלם גמול למבקשת ושכר טרחה לעורכי דינה, וזאת לאור העובדה שהמבקשת היא שהסבה את תשומת לבה של רשות המים שהקימה את הוועדה לבחינת הטענות, מה שהביא לפרסום הדו"ח ולמגמת שינויי התקינה והחמרה בהליך אישור מדי המים מעתה ואילך. כן צוינה העבודה הרבה שהושקעה בבקשת האישור לרבות איסוף הראיות, השלב בו נמצא הדיון בבקשה, והחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמנו של בית המשפט.

לאור כל אלה הוסכם כי המשיבה 1 תשלם למבקשת גמול בסכום של 30,000 ₪ ושכ"ט לבאי כוחה בסכום של 254,000 ₪ +מע"מ; והמשיבה 2 תשלם למבקשת גמול בסכום של 15,000 ₪ ושכ"ט לבאי כוחה בסכום של 135,000 ₪ + מע"מ. הסכומים הללו משקפים את התקופות בהן כל אחת מהמשיבות ניהלה את משק המים בעיר תל אביב.

עמדת היועה"מ לממשלה

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הגיבה לבקשת ההסתלקות.